דרך הקהילה האתיופית שעלתה לארץ ,ניתן לראות, את השלכות של שינוי אורח החיים,ואת השפעות המעבר בין עולם מסורתי לעולם מודרני בכול היבט בחייהם- בריאותית, חברתית, משפחתית, שבטית .אני אתמקד במאמר זה בסכרת כמחלה המשקפת את תהליך השינוי .
אתיופיה שמות רבים לה- חבש / כוש / ארץ שחורי העור… אתיופיה אימפריה קדמונית הנחשבת ליהלום של אפריקה.ארץ מגוונת מבחינה אקולוגית ,יש בה טבע פראי,מדברי,מעיינות אגמים,הרי געש, צמחייה מרובה, אדמה פורייה .אושר תרבותי בה קיימים מעל 60 שפות מדוברות משמשת כבית לקבוצות אוטנתיות רבות, מגוון דתות ,אוכלוסיות שבטיות מגוונות.
החיים באתיופיה היו פשוטים וקרובים לטבע ,מקורות פרנסה המסורתיים התבססו על עבודת חקלאות, ראיית צאן, יצירה ואומנות מקומית של אריגה , כלים ,תכשיטים, נפחות, קדרות, תפירה ,דרכי טיפול טיבעיות ועוד..החיים היו בתוך קהילה שיבטית שבהן הכוח והשליטה היא בראשי השבט והקהילות, חיים יחד כמשפחות בין דוריות, חיים וניזונים תזונה והשפע החקלאי שבאיזורם.
אז מה קרה לנו? החיים הם דבש או סכרת?
סכרת בקהילה אתיופית- סכרת מובילה לסיבוכים של כלי דם ,כולל טרשת עורקים, שבץ מוחי,מחלות לב כלליות ותורמת להפרעות שונות.אימוץ אורח חיים מערבי מוביל לסיכון מוגבר לסכרת. ניתן לראות זאת בצעירים בני הקהילה שנולדו בארץ או הגיעו בגילאים צעירים ואימצו את התזונה המערבית המלאה בסוכרים ,שומנים, חלבונים מהחי. שיעורי הסכרת הגבוהים נתמכים בכך שמבוגרי הקהילה שמרו על אורח חיים מסורתי,המשיכו לאכול את המזון שמכירים ,המשיכו לשמור על אורח חיים מסורתי יותר.ולכן היו פחות בסיכון להתפתחות סכרת ותסמונת מטבולית.
בגדול, ניתן לראות שמחלות של השפע – סרטן על כול הסוגים , סוכרת, מחלות לב כלליות,הפרעות רגשיות ונפשיות-דיכאון,חרדה,סטרס כרוני .
מחלות הנפוצות בחיי מחסור ועוני – דלקות ריאות, זיהומים,טפילים,כיב קיבה,מחלות בדרכי העיכול,חסימת מעיים,שחפת ,מלריה, סיבוכי הריון מחלות של חילוף חומרים של בלוטות. .
מחקר בארץ משנת 1991 בעת עליית מבצע – שלמה לארץ ,בדק בקרב העולים החדשים מאתיופיה ,הראה כי השכיחות לסוכרת עמד על 0.4% .לעומת היום , ששיעורי הסוכרת בקרב הקהילה עומד על 8.9%. דבר המראה כי הסוכרת לא הייתה ,נפוצה כמעט בקרב העולים האתיופים עם עלייתם ארצה. מחקר גדול ומקיף שנעשה באפריקה בין שנות ה60 עד שנות 80 הראה כי השכיחות לסוכרת בקרב קהילות כפריות היו נמוכות מאוד , פחות מ1%. אזורים בהם היו שיעורי סכרת גבוהים העומדים על 6.7% היו בקרב מהגרים פנימיים שחיו יותר חיים עירוניים וכן בקרב קהילות אפריקאיות החיים בחו"ל.
ומאז תחילת העליות לארץ,מה שניתן לראות שכיחות מוגברת לסכרת ולחץ דם, הנמצאים בקורולציה לתקופת שהייה ארוכה יותר בארץ. הדגש הוא בני הדור שגדל כאן ,והתמיע הרגלי חיים מערביים.מחקר עוקבה שנערך בארץ ,המתפרס על פניי 30 שנה רק מחזק את הקשר בין שינוי אורח חיים למחלות מטבוליות שברואשן הסוכרת. הסיכוי לסוכרת נמצא בשיעורים גבוהים בקרב קבוצות אתניות של מהגרים ,מיוחס הוא ללחץ בעקבות ההגירה עצמה ושינוי תרבות ,שינוי של סביבתם המסורתית .
משנה מקום משנה בריאות – מחיים כפריים בקצב הטבע ,איטיים יותר ,לחץ והפרעות נפשיות הם לא דבר נפוץ כול כך, אחד הדברים שתפסו אותי בביקורי באתיופיה לפניי שנים. התחושה שהזמן עצר מלכת, קצב איטי ,אנשים רגועים יותר ,המשפט "עוד מעט" לקח לי זמן להבין שזה יכול להיות לאחר שעות רבות..מושג הזמן שונה שם. אז ,מה שיש לנו בשפע, בעולם מערבי הוא, "מתנת הלחץ" ,לחץ יומיומי משפיע עלינו באופן עמוק ביותר,בכך שהוא מחסל באיטיות את המשאבים הפנימיים שלנו. הורמון הלחץ קורטיזול מעודד עלייה של רמות הסוכר בדם, בכדי שנוכל להילחם או לברוח ,דבר שמנוגד לפעילות האינסולין שתפקידו לפנות את הסוכר מהדם ולהכניסם לתאים, דבר שבסופו עלולים להתבטא בסוכרת.{עוד בנושא מרחיבה במאמר אחר -"בין הורמונלי לעיצבי"}
התפרקות האדמה – העלייה ארצה גרמה לקרקע היציבה והבטוחה ,ברמה החברתית, קהילתית, משפחתית וההתנהלות היומיומית שהייתה קיימת, להתפרק. כללים נשברים תפוסי מחשבה חדשים ,המערערים ,על יציבות המסורת והבית ובכלל על הסדר התודעתי שמוביל לבעיות תקשורת ולשיעורי התאבדיות גבוהים. ראשי הקהילה והקייסים שאיבדו כול אחיזה וקול בקהילה גרם לעליית המתח בחברה ובתוך התא המשפחתי השפעות אלה מתבטא בילדים מבולבלים ולא בהכרח צורכים מזון מסורתי ,אלה יותר מערבי כמו הסביבה שלהם, והרבה פעמים ההורים נתנו לילדים לקנות, מה שרוצים כי הם לא יודעים לקרוא או מה נכון . חסר בידע למה שמסתתר מאחורי האריזות המזון, ואי מודעות להתנהלות בריאה ,ברמה תזונתית ,הביאה לצריכה לא מבוקרת של תזונה ,מלאת שומנים מזיקים ופחמימות ריקות, משקאות ממותקים והרגלי תזונה רעילים .אורח חיים זה ,רק הכניס אותם לסיכון מוגבר להתפתחות סכרת .כן כן אדמה שרועדת היא קרקע להתפרצויות של תחלואה ברמה האנרגטית,תודעתית,גופנית ונפשית…ברפואה הסינית הסכרת פוגעת במערכת האדמה ובאיבריה טחול וקיבה .נחשבת למחלת הצמא והבזבוז. ברפואה הסינית השאיפה תמיד לאיזון. צריכת מזון לא מבוקר וריבוי בשומן רווי,מתוק וחריף,מזונות מחממים,משקאות חמים מבחינה האנרגטית וכמובן אלכוהול ,מחלישים את יכולת ההנעה פירוק ועיכול של הקיבה והטחול דבר שיוצר עודף חום פנימי =חוסר איזון.חום פנימי בזמן מתיקות יוצר תחושת מלאות במחמם המרכזי.חום פנימי ממושך פוגע בנוזלי הגוף{פגיעה באלמנט המים/יין} מכלה אותם ,ונראה חום ויובש,צימאון ולפגיעה בהזנת הכליות וריאות.
מטבח אתיופי מסורתי – מבוסס על דגנים, זרעים,צמחי מרפא ותבלין .מעט בשר ועוף ולא באופן קבוע, נצרך יותר בחגים ואירועים ,ובקרב דלים מאוד אפילו פחות מכך. אציין כמה מהבולטים והנחקרים ביותר. צמחי המרפא באתיופיה עומדים על כ 900 , כש סה"כ הצמחים קרוב ל- 7000 . רק חלקם נחקרו…
- גיזוואה – Struchnon upnotikon,ממשפחת הסולניים,שיח עם ענפים רכים ופירותיו אדומים הנחשבים לרעילים לבני אדם אך ציפורים לא נפגעות ,הן אלה שמפיצות את זרעי הצמח..לא נמצא אותו בשווקים הוא נלקט ישירות מהשדה על ידי מרפאים,על צמח זה נאמר- "אם יש לך גיזוואה בביתך הילד לא ימות",משמע יוחס לצמח זה תכונות מרפאות מגנות גם מפניי עין רעה ולאריכות ימים . צמח בעל השפעות רבות משמש במטבח כתבלין,תוספת לחליטות ,ונוסף לתערובות תבלינים מסורתיות.הצמח שימש כטוניק/מחזק לכול האוכלוסיה ביחוד למבוגרים וילדים.הוא שימש בשימוש פנימי לכאבי מפרקים,כאבי שיניים/ עיניים/ בטן, בעיות של לחץ דם ,סוכרת ובעיות עיכול רבות ,צריכתו כחליטה היה מרגיעה.עוזר גם למחלות בדרכי הנשימה . שימוש חיצוני בצמח היה נהוג ליצור תערובת שמנים למריחה -לבעיות עור,אגזמות,עקיצות,נפחויות וטיפול בכינמת. צמח זה היה גם נפוץ בתימן בשם :"עובב",{בישבילך מלכה שכנתי שחיפשה צמח זה שהיה נחשב לצמח ריפוי ופלא בתימן על פי עדויות מבוגרי הקהילה והסבתא, גם בתימן טיפלו בו לבעיות עיכול וסכרת והפרעות הורמונליות}בעבר הסחר היה משגשג ויוצאי תימן נהגו להגיע לקנות ולסחור מהשווקים האתיופים וכן הרבה מהידע לדרכי שימוש בצמחים ותבלינים הועבר ביניהם, לכן נמצא הרבה דימיון במטבחים ודרכי הטיפול המסורתיות.
- אבש- Trigonella foenum-graecum מקורו במשפחת הפרפניים ,זרעי האבש משמש כמעט בכול תערבות התבלינים ובעיקר לתערובת הצ"או .השתמשו בו בו לתיבלון לחמים ואינגרה, שימש ברטבים ,נהגו גם לשתות בחליטה את הגרגרים שבישלו בשלמותם עם נוזל .אבש נחשב כמעורר תיאבון,מזין לתינוקות ולמבוגרים. מטפל בכאבי בטן,גזים במעיים,נוגד דלקות פרקים,ניוון שרירים, סכרת והורדת לחץ הדם.
- מורינגה –עץ הפלא ,בשנים האחרונות יותר ויותר עדויות על יכולות הריפוי של עלי המורינגה,בצמח זה נעשה שימושים נירחבים במזרח ובאפריקה. המדע החל משנות ה2000 לחקור אודותיו.ניתן להשתמש בכול חלקי הצמח, בשימוש המסורתי והטיפולי רקחו מעלי הצמח .צמח הפלא לנשים- מורינגה משמשת נשים במנפאוזה איזון רמות האסטרוגן והסוכר ונחשב חזק יותר ממלון מר שהוא צמח ידוע להפחתת סוכר. ובעל פעילות נוגדת חימצון.במחקרים נמצא עלייה ברמות ההמוגלובין. לנשים מניקות עוזר בייצור חלב אם,עלייה במאגרי הברזל {פריטין והומוגלובין.},משמש כצמח יעיל למניעת אנמיה בהריון ומשפרת רמת האנגיה והחיוניות.וגם מקטין מקרים של משקל נמוך העוברים ובכך עוזר במניעת סיבוכים שונים.מקור מצוין לסידן ברזל ונוטריינטים נוספים.צמח המורינגה מומלץ לניקוי וניטרול רעלים בכבד ומתקן נזקי כבד גדולים,בעל כמויות גדולות של נוגדי חימצון שביניהם גלוטטיון העוצמתי . בגלל הכמות הגדולה והמגוונת של נוגדי חימצון מקטינה את הסיכון למחלות כבד וכליות ואף מחסלת תאי סרטן ומגינה מפני נזקי קרינה מייננת.מעלה רמות של אנזימים תוך תאי . מכילה כמיות גדולות של נוגדי דלקת, אנטי פטרייתית חזק ומצויינת למצבי קנדידה.מורינגה מורידה רמות סוכר ומאזנת משמש באופן המסורתי לטיפול במיגרנות וסכרת בדרום אפריקה.ממחקרים שנעשה בבע"ח מורינגה הראתה יעילותה בהורדת רמות הסוכר .יעיל לסכרתיים מסוג 1 ו 2 ועוזרת במניעה .נמצא עוד כי מורינגה מאזנת את פרופיל השומנים ומטפלת במצבי לחץ דם גבוה.צמח חיוני ומומלץ.עם זאת לצורכים תרופות תמיד יש לקבל ייעוץ לפני.
- גומא{מוכר גם בשם "קוני"}- Cyperus bulbosus משפחת הגומאיים,יש זנים נוספים כאן מתייחסת לגומא פקעות,משמש לטיפול בבעיות עיכול שונותלהרגעה וכיווץ הקיבה.שימש כנגד שלשול ,גזים,עצירות,ועצירת שתן,סוכרת,מוריד חום הגוף ולזיטריה. שימוש נוסף הוא לקטורת ,ריחו נחשב מרגיעה ולבישום הסביבה ,מערבבים אותו בחמאה וניתן למריחה. בסין,נחשב פקעות הגומא כסממן למניעת פריון.
- גשו- ממשפחת האשחריים- Rhamnaceae prinoides משפחת האשחריים,עלי הגשו משמשים בעיקר למשקאות מגוונים. מוכר כאחד ממרכיבים להכנת הבירה המסורתית-"טלא" ולמשקה ה- "טג" משקה אלכוהולי המשלב איתו דבש .לעיסת העלים מונעת בחילות, פירותיו משמשים כתחליף קפה, נחשב לריפוי צהבת,ומנקה את הגוף, משלשל ומשתן.
- טף/בין חילף חבשי-Eragrostis tef ,אחד הדגנים האתיופים המוכרים בארץ ובעולם, צמח חד שנתי,ולו זנים רבים הנבדלים בצבעם- אדום,שחור ולבן בדומה לאורז,ולעיתים אף מערבבים ביניהם.רק באתיופיה מעל 50 זנים של טף כש 14 מתוכם הם זנים אנדמיים לאתיופיה.הוא אחד מהגידולים החקלאיים החשובים ביותר.על פי מחקרם של ליפסקי וריספלד,נמצא כי לטף ערכים גבוהים של סידן ןברזל, איזון מצוין של חומצות אמינו ,אינו מכיל גלוטן וזה מצרך חיוני.. הטף הוא קמח כבד ויש לקח זאת בחשבון כשרוצים לאפות ממנו לחם. בשימושו המסורתי הוא קמח האינגרה, פיתה בעלת חורים בדומה ללחוח. "קיטה"שזה סוג של פיתה מקמח הטף שנהוג למרוח עליו ממרח זרעים בדומה לפיתה עם זעתר וכן לדייסות . בישביל שישמש כלחם יש צורך בתערובות נוספות של קמחים על מנת שלא יצא דחוס .אינגרה היא פיתה רכה ומעולה כיודעים להכין אותה נכון.זו הדרך הנכונה ביותר לצרוך אותו ולהשיג את המירב.הוא נחשב מחזק את הגוף,, ללא גלוטן לסובלים מצליאק ייתכן ואינו נקי לגמרי מגלוטן מסיבות שונות שאינן קשורות לדגן עצמו ,טוב לאיזון לריפוי בעיות עיכול למיניהם כמו אולקוס .
ויש עוד רשימה ארוכה של צמחים,זרעים,ועזרי מרפא..סוגי מאכלים ,מרפאים וסודות מסורת עתיקה.אתם מוזמנים להרצאה- רפואה מסורתית אתיופית.
